החלטה בתיק רע"פ 8255/04

1.        בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בע"פ 70582/04, אשר דחה את ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בת"פ 1487/00.

ההליכים המשפטיים בבית משפט השלום ובבית המשפט המחוזי

2.        המבקש הורשע בבית משפט השלום בחדרה, על-פי הודאתו, בעבירות של זיוף מסמכים בנסיבות מחמירות, שיבוש הליכי משפט, התחזות לעורך דין וקבלת דבר במרמה. העבירות בוצעו בעת היותו של המבקש מושעה מלשכת עורכי הדין בשל עבירות מרמה קודמות. בית משפט השלום גזר על המבקש 40 חודשי מאסר בפועל ושבעה חודשי מאסר על תנאי, בקובעו:

"עינינו רואות כי מדובר באדם שהחברה, פעם אחר פעם, אינה ממצה עימו את הדין, והוא חוזר לסורו ומבצע שוב ושוב את אותם מעשים חמורים של זיופים ומירמה".

           המבקש ערער על גזר הדין לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי הותיר את גזר הדין של הערכאה הראשונה על כנו וקבע, כי העונש שהושת על המבקש הולם את העבירות שבגינן הורשע:

"בחינה מדוקדקת של כל הנסיבות וכל השיקולים שנשקלו ע"י הערכאה הראשונה מוליכה למסקנה ברורה כי לא ניתן למצוא פגם כלשהו בשיקולים ראויים אלה... העונש שהושת עליו בסופו של דבר תואם את עבירותיו והינו הולם וראוי".

בקשת רשות הערעור

3.        ב- 6.9.2004 פנה המבקש לבית משפט זה בבקשה אותה כתב בעצמו מבית הכלא בו הוא מרצה את עונשו, ובה ביקש כי ימונה לו סניגור לצורך בקשת רשות ערעור, שכן לטענתו, אין בידיו כל אמצעים לשכור לעצמו עורך דין. ב-20.9.2004 החלטתי כי הבקשה לייצוג תועבר לתגובת הסניגוריה הציבורית. ב-15.11.2004 התקבלה תגובת הסניגוריה הציבורית, אשר דחתה את בקשת הייצוג של המבקש, בציינה:

"לא מצאנו הצדקה מיוחדת למינוי סניגור ציבורי בתיק זה, וזאת בהתחשב, בין השאר בסוג הטענות שמעלה המבקש, וביכולתו לייצג את עצמו".

           המבקש מצידו לא צירף לבקשתו ראיות כלשהן התומכות בביסוסן של אמות מידה לזכאות לייצוג בגין חוסר אמצעים, כפי שהן קבועות בסעיף 2 לצו הסניגוריה הציבורית (ייצוג נאשמים מחוסרי אמצעים), התשנ"ו-1996. מדובר בבקשת רשות ערעור על העונש בלבד, והמבקש הוא עורך דין במקצועו. בנסיבות אלה, לא מצאתי לנכון לחייב את הסניגוריה הציבורית למנות למבקש סניגור מטעמה לצורך ייצוג המבקש בפני בית משפט זה.

4.        המבקש ביקש רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. הוא מבקש כי תקופת מאסרו תקוצר "במספר חודשים". המבקש טוען, כי בית המשפט המחוזי לא נתן משקל ראוי לעובדה, כי לא יוצג בבית משפט השלום בנתניה בתיק פלילי נוסף בעניינו שנסיבותיו דומות. המבקש טוען כי בשל כך הוא לא יזם את צירוף האישומים נשוא בקשה זו עם אותו תיק פלילי נוסף, וכי אילו היה עושה כן סך העונשים שהיו נגזרים עליו היה נמוך ממה שנגזר עליו בפועל בשני ההליכים הנפרדים. בנוסף טוען המבקש, כי הערכאות הקודמות לא התחשבו די הצורך בסיכויי השיקום שלו ובחוות דעת פסיכולוגית שהגיש מטעמו.

דיון

5.        דין בקשת הערעור להידחות. הלכה היא כי רשות ערעור בערכאה שלישית תינתן רק כאשר הבקשה מעלה שאלה בעלת חשיבות ציבורית או משפטית מיוחדת (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור בע"מ, פ"ד לו (3) 123). רשות ערעור על חומרת העונש לא תינתן אלא במקרים חריגים ומיוחדים (רע"פ 2669/04 לוי נ' מ"י (לא פורסם), רע"פ 1174/97 רפאלי נ' מ"י (לא פורסם)). עניינו של המבקש לא נמנה על מקרים חריגים אלה. העובדה כי המבקש לא היה מיוצג על ידי עורך-דין בתיק אחר בבית משפט השלום איננה מבססת עילה למתן רשות ערעור (ראו והשוו: רע"פ 4579/01 בוהדנה נ' מ"י (לא פורסם)). זאת, בייחוד לאור העובדה כי בענייננו המבקש היה מיוצג על ידי עורכי-דין בהליכים המשפטיים נשוא בקשה זו, הן בפני בית משפט השלום בחדרה (באמצעות עורך דין מטעם הסניגוריה הציבורית) והן בפני בית המשפט המחוזי (באמצעות עורך דין פרטי). טענותיו של המבקש הועלו כבר בפני בית המשפט המחוזי, אשר שקל את כל הנסיבות שיש בהן לסייע למערער, לרבות עובדת אי-צירוף התיקים, סיכויי השיקום וחוות הדעת הפסיכולוגית. כפי שנקבע בבית המשפט המחוזי, מדובר באדם המתמצא היטב בהליכי משפט, והעובדה שלא צירף תיק זה לתיק אחר, אין די בה כדי לחלצו מענישה ראויה בשל מעשיו נשוא בקשה זו. העונש שהוטל על המבקש עמד בבחינתן של שתי ערכאות שיפוטיות ולא מצאתי עילה להתערב בו על דרך של מתן רשות ערעור בגלגול שלישי.

6.        הבקשה נדחית.

           ניתנה היום, ה' כסלו, תשס"ה (18.11.2004).

                                                                                      ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   עע התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: